מדד אמון הצרכנים 2026: האם הציבור הישראלי מאמין שמחירי הדירות ימשיכו לרדת?

מדד אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמד בינואר 2026 על מינוס 16%, שיפור קל לעומת מינוס 18% בדצמבר 2025, אך עדיין רחוק מאוד מאופטימיות - וזאת אחרי ש-2024 נקבעה כשנה הפסימית ביותר מאז שהלמ"ס החלה לפרסם את המדד במרץ 2011. המדד הכללי אינו כולל שאלה ייעודית על מחירי דיור, אך מגמת הזהירות שהוא משקף מתיישבת יפה עם הירידה שמדדה הלמ"ס בפועל במחירי הדירות בשנה האחרונה.

מדד אמון הצרכנים הוא סקר חודשי שמבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב משקי בית בישראל, ונע בסולם שבין מינוס 100 לפלוס 100: ערך שלילי מבטא פסימיות, ערך חיובי מבטא אופטימיות, וערך קרוב לאפס מבטא ציפייה כללית שהמצב יישאר כפי שהוא. המדד מחושב כממוצע של ארבעה מאזנים נפרדים: השינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית ב-12 החודשים האחרונים, השינוי הצפוי במצבו הכלכלי ב-12 החודשים הבאים, השינוי הצפוי במצב הכלכלי של ישראל בכללותה ב-12 החודשים הבאים, וכוונות לרכישות גדולות - כגון ריהוט ומוצרי חשמל - ב-12 החודשים הקרובים לעומת קודמיהם. חשוב להבהיר מייד: אף אחד מהמאזנים הללו אינו שואל את הנשאלים באופן מפורש אם הם צופים עלייה או ירידה במחירי דיור, בשונה למשל מסקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן בארצות הברית, שכולל שאלה ספציפית על כיוון מחירי הדיור הצפוי. נכון להיום אין בישראל מדד רשמי מקביל שממוקד בציפיות הציבור הרחב למחירי דיור, ולכן כל פרשנות של הנתון הכללי ביחס לשוק הנדל"ן מבוססת בהכרח על היקש זהיר ולא על מדידה ישירה.

התמונה הרחבה יותר ממחישה עד כמה עמוקה הייתה הפסימיות שהצטברה בשנים האחרונות. הממוצע השנתי של המדד ירד ממינוס 21% ב-2023 ל-מינוס 27% ב-2024 - הרמה השפלה ביותר מאז שהלמ"ס החלה לפרסם את הסדרה, נמוכה אפילו מהשפל שנרשם בשיא משבר הקורונה. מאזן הציפיות למצב הכלכלי הארצי צנח באותה שנה לשפל של מינוס 45%, ומאזן ציפיות משק הבית לעצמו ירד למינוס 9%, הנמוך ביותר מאז 2013. מאזן הכוונות לרכישות גדולות, הנמוך ביותר שנמדד אי פעם מאז תחילת הסקר, ירד ל-מינוס 32% באותה שנה. רק בתחילת 2026 נרשם שיפור זהיר - מינוס 18% בדצמבר 2025 ומינוס 16% בינואר 2026 - אך גם רמה זו נותרת עמוק בתחום הפסימיות, הרחק מהממוצע הרב-שנתי של הסקר מאז 2011, שעומד סביב מינוס 14%.

מאזן הכוונות לרכישות גדולות הוא הקירוב הקרוב ביותר שקיים בנתוני הלמ"ס הרשמיים לכוונות רכישה בסדר גודל משמעותי, וסביר שרכישת דירה - העסקה הגדולה ביותר שרוב משקי הבית מבצעים בחייהם - מגיבה לפחות באותה מידה של זהירות שמשתקפת ברכישת ריהוט או מוצר חשמלי. עם זאת יש להיזהר מהכללה גורפת: משק בית יכול להיות זהיר לגבי קניית מקרר חדש ועדיין להחליט לקנות דירה אם המחיר, תנאי המשכנתא או צורך משפחתי דוחק מצדיקים זאת, כך שהקשר בין שני הנתונים הוא עקיף ולא ישיר.

מה שהופך את הזהירות הציבורית לרלוונטית יותר מתמיד הוא שהיא מתיישבת, לראשונה מזה כמה שנים, עם הכיוון שבו נעים המחירים בפועל. לפי מדד מחירי הדירות של הלמ"ס, בהשוואת עסקאות מאי-יוני 2026 לתקופה המקבילה אשתקד נרשמה ירידה של מינוס 1.5% במחיר הדירות הכלל-ארצי, בניכוי הבדלי איכות, ומחירי הדירות החדשות ירדו אף יותר - כמעט 2%. זהו למעשה היפוך ביחס לשנים 2021-2022, שבהן הציבור דיווח במדד אמון הצרכנים על פסימיות עמוקה בעוד מחירי הדירות המשיכו לטפס בעשרות אחוזים - פער שבלבל רוכשים רבים וייצר תחושה שהשוק מנותק לחלוטין ממצב הרוח הציבורי. הפעם, לראשונה זה זמן מה, הנתונים בפועל והתחושה הכללית מספרים סיפור דומה.

חלק ניכר מהתמונה קשור לריבית. החלטות הריבית של בנק ישראל משפיעות ישירות על עלות ההחזר החודשי על משכנתא, ולכן גם על מוכנות משקי בית להתחייב לרכישת דירה. בתחזית שפרסם בנק ישראל ביולי 2026 הוא צופה צמיחה של כ-4% בתוצר לשנת 2026 ואינפלציה מתחת למרכז היעד, תרחיש שמותיר מרווח להמשך הורדות ריבית בהמשך השנה. ירידת ריבית, ככל שתתממש, נוטה להקל בהדרגה על נטל המשכנתא ולתמוך בשיפור זהיר באמון הצרכנים, אך בינתיים משקי בית רבים ממשיכים לחשב את שיעור ההחזר החודשי ביחס להכנסה הפנויה שלהם ומגיעים למסקנה שעדיף להמתין לבהירות נוספת.

מגמת המחירים בפועל גם אינה אחידה ברחבי הארץ, עובדה שמקשה עוד יותר לתרגם מדד ארצי יחיד לתחושה אחידה אחת. באותה תקופה שבה נרשמה ירידה במחיר הדירות הכלל-ארצי, מדדי המחוזות הראו כיוונים מנוגדים לחלוטין: ירושלים עלתה ב-1.8%, חיפה עלתה ב-1.5% והצפון עלה ב-0.9%, בעוד מרכז הארץ ירד ב-1.0% ותל אביב ירדה ב-0.7%. תושב ירושלים שנתקל בכותרת על ירידת מחירים ארצית עשוי להתפלא לגלות שבשכונה שלו המחירים דווקא המשיכו לעלות, ואמון הצרכנים - שנמדד ברמה הארצית בלבד - אינו יכול לשקף פערים אזוריים כאלה.

מבט קדימה מוסיף עוד רובד של אי-ודאות. בעוד חלק מהכלכלנים, ובהם גורמים בבנק ישראל ובאוצר, צופים לשנת 2027 התאוששות מתונה במחירי הדיור על רקע היצע מוגבל וביקוש מצטבר, הציבור הרחב - כפי שמשתקף במדד אמון הצרכנים - עדיין אינו משדר ביטחון דומה. הפער בין תחזיות מוסדיות לבין מצב הרוח הציבורי אינו ייחודי לשוק הדיור, והוא מתבטא גם בהיקף עסקאות הדיור החודשי, שממשיך להיות תנודתי ומושפע יותר מהחלטות פרטניות של קונים ומוכרים מאשר מתחזיות מאקרו-כלכליות רשמיות.

עבור מי שעוקב אחרי השוק, המסקנה המעשית היא להתייחס למדד אמון הצרכנים ככלי עזר לתיאור מצב הרוח הנוכחי, לא ככלי לחיזוי כיוון מחירי הדיור. הוא מיטיב לתאר עד כמה הציבור זהיר כרגע ברכישות גדולות, אך אינו נבנה כדי לחזות תנועות מחירים, ובוודאי שלא ברמת דיוק שמאפשרת קבלת החלטות אישיות. מי שממתין ל"אות ירוק" רשמי במדד לפני שהוא נכנס לשוק עלול לגלות שהחלון הזה לא נפתח בבהירות מספקת - ושההחלטה, כמו תמיד בנדל"ן, תלויה בעיקר בנתונים האישיים: גובה ההכנסה הפנויה, שיעור ההון העצמי, ויכולת ההתמודדות עם אי-ודאות שלא צפויה להיעלם בקרוב.

הנתונים במאמר זה מבוססים על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל, נכון לספטמבר 2026. מדד אמון הצרכנים ומדד מחירי הדירות מתעדכנים מדי חודש ומדי חודשיים בהתאמה, ומומלץ לבדוק את הנתון העדכני ביותר באתר הלמ"ס לפני קבלת החלטות.

שאלות נפוצות

האם קיים בישראל מדד רשמי שמודד ספציפית את ציפיות הציבור למחירי דיור?

לא באופן ישיר. מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס בודק ציפיות כלליות למצב הכלכלי ולכוונות רכישה גדולות, אך אינו כולל שאלה מפורשת על כיוון מחירי הדיור, בשונה מסקרים דומים במדינות אחרות כמו ארצות הברית. הקירוב הקרוב ביותר שקיים הוא מאזן הכוונות לרכישות גדולות, שאינו ייחודי לנדל"ן וכולל גם רכישות כמו ריהוט ומוצרי חשמל.

מה המשמעות של ערך שלילי במדד אמון הצרכנים?

המדד נע בין מינוס 100 לפלוס 100. ערך שלילי מעיד על פסימיות - כלומר יש יותר משיבים שצופים הרעה מאשר משיבים שצופים שיפור - ערך חיובי מעיד על אופטימיות, וערך קרוב לאפס מעיד על ציפייה כללית שהמצב יישאר כפי שהוא.

האם ירידת מחירי הדירות בפועל תואמת את הפסימיות שמשקף המדד?

בתקופה הנוכחית כן: מחירי הדירות בהשוואה שנתית ירדו, במקביל למדד אמון צרכנים שנותר עמוק בשלילה. זה שונה מהתקופה שבין 2021 ל-2022, שבה הציבור דיווח על פסימיות עמוקה בעוד מחירי הדירות המשיכו לעלות בחדות, מה שממחיש שהקשר בין השניים אינו קבוע ואינו סיבתי.

איך החלטות הריבית של בנק ישראל משפיעות על אמון הצרכנים ברכישת דיור?

ריבית גבוהה מייקרת את ההחזר החודשי על משכנתא ומכבידה על יכולת ההחזר של משקי בית, מה שנוטה למתן את הביטחון ברכישת נכסים גדולים כמו דירה. ירידת ריבית פועלת בכיוון ההפוך, אך ההשפעה שלה על מחירי הדירות בפועל מתפרסת בדרך כלל על פני מספר חודשים ואינה ניכרת מיד.

האם מדד אמון הצרכנים יכול לשמש כלי לחיזוי כיוון שוק הדיור?

הוא כלי עזר לתיאור מצב הרוח הנוכחי ולא כלי חיזוי. בעבר נרשמו תקופות ארוכות שבהן המדד היה שלילי מאוד בעוד מחירי הדירות המשיכו לעלות בעקביות, כך שהוא אינו תחליף למעקב אחר נתוני עסקאות ומחירים בפועל.

באיזו תדירות מתפרסם מדד אמון הצרכנים?

הלמ"ס מפרסם את המדד מדי חודש, בסמוך לתום החודש העוקב לתקופה הנסקרת, לצד פרסומים נפרדים ובתדירות שונה על מדד מחירי הדירות ומדד המחירים לצרכן.